בשבוע שעבר, במעבדה של חברת ביוטק, סוכן AI בחר טיפול גנטי לעכבר עם אפילפסיה, חישב לבד את נקודת ההזרקה במוח והפעיל את הזרוע הרובוטית שהזריקה אותו. וטרינר עמד לידו עם מתג כיבוי ביד. את הניסוי הריץ Gabriel Ocana-Santero, מנכ"ל חברת Exin Therapeutics ודוקטורנט ב-Oxford, ופרסם אותו בשרשור ב-X. המודל שביצע את העבודה הוא Claude Sonnet 5 של Anthropic.
מה בדיוק עשה סוכן ה-AI בניתוח המוח בעכבר?
הסוכן קיבל גיליון עם 19 וקטורים של טיפול גנטי ובחר טיפול שמגביר את פעילות GABA באזור בשם הקורטקס האנטורינלי הצדדי. אחר כך הוא מיצע קואורדינטות משלושה מאמרים, הזריק 250 ננוליטר במשך חמש דקות ובדק את המצלמה 32 פעמים לאורך הפעולה.
לפי השרשור, הסוכן גם שקל ופסל אזור אחר במוח, ונימק למה. העכבר התאושש. הניתוח לקח קצת יותר משעה, לעומת כ-45 דקות כשחוקר אנושי עושה את אותה פעולה.
איפה עבר הגבול בין המכונה לבני האדם?
הגבול היה ברור. וטרינר פתח את הגולגולת, אישר כל צעד שאי אפשר לבטל והחזיק מתג פיזי לעצירה מיידית. כשהחיבור נפל באמצע, הסוכן זיהה שגיאת כיול בציר אחד וסירב להמשיך. סוכן נפרד, Claude Opus 5, תיקן את הקוד, ורק אז העבודה חזרה.
לא כל המודלים הסכימו. לפי Ocana-Santero, Claude Opus 5.5 סירב מראש, ו-Claude Opus 5 השלים חזרה יבשה אבל סירב לבצע את הניתוח החי. רק Sonnet 5 הלך עד הסוף.
למה צריך להתייחס לניסוי הזה בזהירות?
כי כרגע יש בעיקר שרשור ב-X. אין מאמר שעבר ביקורת עמיתים, דוח טכני רק הובטח, ואף אחד עוד לא יודע אם הטיפול עצמו עבד, כלומר אם ההתקפים של העכבר פחתו. Anthropic לא הגיבה לפניית WIRED, והניסוי נעשה בידי חוקר עצמאי ולא בידי החברה.
ויש כאן גם שאלה שלא נוגעת לטכנולוגיה. מודל אחד סירב, השני לא, והחברה שבנתה את שניהם לא אמרה מה היא חושבת. ההבדל הזה מעניין יותר מהניתוח עצמו. מי שעוקב אחרי Claude בתחום הרפואה זוכר את המבחן של רופא העור על נגעי עור, ועל המצב הכלכלי של החברה כתבנו בכתבה על דוח ההנפקה של Anthropic.
השורה התחתונה
זה לא רובוט מנתח, וזה לא קרוב לחדר ניתוח אמיתי. זו הדגמה של סוכן שמחבר בין קריאת מחקר, תכנון והפעלת ציוד מעבדה, עם בני אדם שמחזיקים את המתג. לחוקרים בישראל שעובדים עם חיות מעבדה, השאלה המעשית היא מי יאשר כל צעד כשסוכן כזה יגיע גם למעבדה שלהם, ומה ייכתב בנוהל.
